ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' קרדן רכב בע"מ

החלטה

להלן נימוקיי בקצרה לפסק דיני מהיום בהתאם לבקשת ב"כ הנתבעות:

א. אני מקבל את גרסת עדות התובעת על פיה התאונה קרתה בהתאם לעמדתן בנסיעה רציפה ולא מעמידה לנסיעה וזאת תוך כדי שרכב הנתבעת סטה לנתיב נסיעתן כעמדת נהגת הנתבעת עליה העידה.

עדותן של העדות לעניין זה מתיישבת עם מיקומי הנזק וטיבם בשני כלי הרכבים. ברכב התובעת ניתן לראות שהטמבון מצד שמאל קדמי נותק ממקומו עליו מוטבעות שריטות אופקיות מימין לשמאל, היינו הללו תוצר של משיכת הטמבון כלפי חוץ כתוצר העובדה שרכבה של של הנתבעת הגיח מאחור ומשך טמבון זה בצירוף נזק מסוג מעיכה מעל הגלגל השמאלי המעיד על מכה צד ראשונה ולאחריה ביצוע אקט המשיכה של הטמבון. מאידך, ברכבה של הנתבעת התגלו שריטות אופקיות בדופן הימני של רכבה לצד מעיכה קלה מעל הגלגל האחורי הימני. מצרפם של הנזקים כאמור, מעיד על סטיית רכב הנתבעת אל עבר רכבה של התובעת תוך שהוא מתחכך בו באופן מקביל במהלך נסיעתו, יוצר את נזקי הפח בדופן ימין של רכב הנתבעת כתוצר החיכוך הזוויתי באיזור הטמבון הקדמי של רכב התובעת ומסיים בתלישת חלקו השמאלי קדמי של הטמבון.

אילו רכב התובעת היה זה שסטה אל נתיב נסיעת רכב הנתבעת ובשים לב לדרך המעגלית שבה קרתה התאונה, כתמונת זירת האירוע שהוצגה לביהמ"ש ועליה הסכימה הנתבעת, אזי לא היינו צפויים לנזקים מעין אלו בשני הרכבים המעורבים ובוודאי שלא לתלישת איזור הטמבון הקדמי אלא לכל הפחות למכת מעיכה באיזור זה של הטמבון ולא מעל הגלגל.

ב. גם זיקוק עדותן של העדות מוביל למסקנה זו. הוכח כי נתיב הנסיעה שבו קרתה התאונה היה מעט מעגלי לשמאל. עדת הנתבעת טוענת כי ראתה את רכב התובעת עומד בצד. איזור התאונה הינו כזה שלא מאפשר עמידה לצד הדרך. עם זאת אף אם נצא מנקודת הנחה שהדבר מתאפשר, אין עדת הנתבעת נותנת פרטים מזהים בנוגע למסקנה כי רכב התובעת עמד במהלך הדרך. כך לשיטתה, היא אינה זוכרת באם אורות רכבה של התובעת דלקו או כבו וזאת הגם העובדה שהתאונה התרחשה בשעות הערב המאוחרות (ראה עמ' 3 שורות 27-28 לפרוטוקול הדיון), היא אינה מציינת כי התובעת הורידה או העלתה נוסעים או באם היא ראתה את אורות הבלם האחורי של רכבה וכל פרט מזהה אחר שניתן להסיק ממנו כי כך קרה באמת הגם שעמידתו ברגיל של רכב בצד הדרך או במרכזו של הנתיב מציבה פרטים אלמנטריים מזהים כדוגמת אורות ברקס אחוריים ואח'. זאת ועוד וכאן העיקר, עדת הנתבעת בעצמה מודה במסגרת חקירתה הנגדית כי היא אינה בטוחה בעמידת רכב התובעת בצד הדרך ותשובתה מלמדת על ספקנותה בהקשר לכך. בהשיבה לשאלת ב"כ התובעת באם עצר רכב התובעת לצד הדרך, הלה משיבה כך: "אני לא יכולה להגיד בוודאות, אבל היא היתה בעצירה".

ג. בעוד שעמדת עדות התובעת באשר לאי סטיית רכב התובעת כלל מנתיב הנסיעה לא נסתרה במסגרת חקירתן הנגדית ולמעשה לא הובילה למסקנה כי היתה להן סיבה לסטות לנתיב זה מלכתחילה, במסגרת עדותה של עדת הנתבעת למדנו כי זו נאלצה לשיטתה לסטות עם רכבה לנתיב המקביל לה מאחר ולעמדתה רכב התובעת חסם לה את נתיב נסיעתה בעמידתו בצד. עדת הנתבעת מודה כי כתוצאה מכך יכול וגלשה לנתיב השמאלי –המקביל כאמור ואף נסעה כהגדרתה לצידה של עדת התובעת (שם, בעמ' 5 שורות 13-14 לפרוטוקול הדיון). בהינתן נתון זה על פיו היתה זו נהגת הנתבעת אשר סטתה ממסלולה עובר לתאונה ואף לשיטתה נסעה ישר לצד רכב התובעת הגם שמדובר בתוואי דרך מעגלי (שם בעמ' 5 שורות 13-14 לפרוטוקול הדיון מהיום), בעוד שמנגד לא נסתרה עמדת עדות התובעת כי לא עצרו או סטו ממסלולן כך שפועל יוצא מכך נהגת הנתבעת היתה האקטיבית במהלך התאונה, אך הגיוני וסביר כי בעת סטייתה או חזרתה למסלול הימני המעוגל כאמור, פגע רכבה ברכב התובעת וגרם לנזקים המתוארים בכתב התביעה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: